בעוד אדם ממוצע מאבד בין 50 ל-100 שערות ביום, שערות חדשות מוסיפות לצמוח – כך שהמספר שלהן על הקרקפת נשאר קבוע, פחות או יותר, ונע בין 100,000 ל-150,000. אצל אנשים ונשים המתמודדים עם התקרחות או נשירת שיער מאסיבית של שיער, מובן כי מספר השערות על הקרקפת הולך ומצטמצם. מחזור החיים של השערה נמשך בין שלוש לחמש שנים, שבמהלכן היא חיה וצומחת – ולבסוף נושרת.
נהוג לחלק את מחזור חיי השערה לשלושה שלבים – השלב האנגני (Anagen), השלב הקטגני (Catagen), והשלב הטלוגני (Telogen).
במהלך השלב הראשון, הלוא הוא שלב הצמיחה, זקיקי השיער מצמיחים שערות באופן אקטיבי. זהו השלב הארוך ביותר במחזור חיי השערה – הוא נמשך בערך שלוש שנים – ובתומו השערה נכנסת לשלב השני של התפתחותה – שלב המנוחה.
בשלב השני, שנמשך כמה שבועות, השערה לא צומחת יותר ונמצאת במצב סטטי. בהדרגה, זקיק השערה מתכווץ ו"דוחף" את השערה כלפי מעלה. בשל כך, היא מתרחקת מכלי הדם, אשר עד כה סיפקו לה רכיבים חיוניים לצמיחה, כמו ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, וזה, כמובן, מביא לעצירה בהתפתחות שלה. עם זאת, מאחר ששערה חדשה מתחילה לצמוח בבסיסו של זקיק השערה, שלב זה מערב הפעלה של אנרגיה רבה בסביבת הזקיק.
אף על פי שאנשים נוטים להאמין כי מדובר בשלב הקצר ביותר, השלב האחרון של חיי השערה – שלב הנשירה – אורך למעשה כמה חודשים. לפי מחקרים, בערך 10% מהשערות הקרקפת מצויות בשלב הנשירה (לעומת אחוז אחד בלבד של שערות המצויות בשלב השני). בשלב הנשירה, השערה נדחפת בהדרגה מתוך הזקיק כלפי חוץ – בעזרתה של שערה חדשה שצומחת ומתפתחת בתוכו.
כמובן, האופנים שבהם שערות צומחות, חיות ונושרות משתנים מאדם לאדם ומושפעים מגורמים שונים, החל ממצב בריאותי ונפשי, עבור בגיל ובנתונים גנטיים נוספים וכלה בתהליכים הורמונליים מגוונים. כמו כן, צמיחת השיער מושפעת גם מהמיקום האנטומי שלו (קצב הצמיחה של השיער על הקרקפת שונה מקצב צמיחתו על הרגליים).
