נשירת שיער – כל הסיבות ואיך מטפלים

אז מה בעצם ההגדרה של נשירת שיער?

אף על פי שמדובר באחת מן הבעיות האסתטיות הנפוצות ביותר, נשירת שיער היא תופעה המטרידה גברים ונשים רבים בכל הגילים. על פי הגדרתה, נשירת שיער היא תופעה שבה כמות השערות הנושרות גבוהה מהכמות הנורמלית. ואולם, בשונה מהתקרחות, נשירת שיער היא תופעה זמנית שאפשר לטפל בה (במצב של התקרחות, לעומת זאת, שערות חדשות לא צומחות ממקומות שמהם נשרו שערות בעבר). בנשירת שיער, בדרך כלל, השערות שבות לצמוח – כלומר הנשירה מהווה שלב ממחזור חייה של השערה. מבחינה רפואית, נשירת שיער עודפת היא נשירה של יותר מ-100 שערות ביום. נשירה כזו מצריכה התייחסות, טיפול ונקיטת אמצעים מניעתיים. לכן, הצעד הראשון לטיפול בנשירת שיער עודפת הוא הערכה של מצב הנשירה ורמתה: אם הנשירה שלכם גבוהה מן הממוצע, מומלץ לפעול לעצירה ולמניעה שלה.

מה הסיבות והגורמים העיקריים לנשירת שיער:

ישנם גורמים מגוונים העשויים להביא לנשירה עודפת של שיער, והם משתנים מאדם לאדם ובהתאם לנתונים גנטיים, תזונה, מחלות רקע ומצב רפואי ונפשי, גיל, הרגלי טיפוח ואורח חיים. אחד מן הגורמים העיקריים לנשירת שיער קשור לחוסרים תזונתיים. תזונה לקויה, הכוללת צריכה נמוכה של חלבונים, ויטמינים, ברזל, אבץ ומגנזיום, עלולה להאיץ את נשירת השיער. נוסף לכך, טראומות פיזיות כמו פציעה, ניתוח, תאונה או ירידה קיצונית במשקל מעודדות נשירת שיער עודפת, בדומה לטראומות נפשיות ומצבים של לחץ וחרדה, אשר נודעים גם הם כגורמים המחמירים את נשירת השיער. כמו כן, מחקרים מצאו כי נשים סובלות מנשירת שיער מאסיבית במהלך היריון או לאחר לידה בעקבות שינויים הורמונליים בגופן.

מלבד זאת, שימוש קבוע בתרופות מסוימות נמצא כגורם המעודד נשירת שיער. למשל, תרופות לדילול הדם, לטיפול באקנה ובדיכאון או להורדת כולסטרול מגבירות את תהליכי הנשירה. אם כך, לא מפתיע שגם שימוש קבוע בתכשירי קוסמטיקה שונים או, לחלופין, חוסר טיפוח והזנחה של הקרקפת הם גורמים המביאים להחמרה בנשירת השיער. בנוגע להרגלים שונים, מחקרים הוכיחו כי תסרוקות שונות – למשל, צמות, ראסטות או קוקו מתוח – מביאות לנשירת שערות בעקבות תלישתן מהקרקפת. אף על פי שנראה כי גברים מקריחים יותר מנשים, נמצא כי השכיחות של נשירת שיער מסיבות גנטיות מתגברת בגילים מבוגרים: מחקרים הוכיחו כי תהליכי הנשירה של נשים מעל גיל 65 מתרחשים בשכיחות דומה לתהליכי ההתקרחות אצל גברים.

מאחר שמדובר, בדרך כלל, בבעיה זמנית, קיימות מספר שיטות להפחתה של נשירת שיער ולהאטה בקצב הנשירה. בתור התחלה, רופאים ומומחים ממליצים על ביצוע שינויים בהרגלי טיפוח השיער: חפיפה, תסרוקות, ייבוש השיער וצביעתו. מחקרים רבים מצאו כי צביעה חוזרת ונשנית של השיער פוגמת בחלבונים הבונים את השערה ובשל כך מחלישה אותו ומאיצה את נשירתו. בדומה לכך, חשיפה ארוכה של השיער לשמש פוגעת בחוזקן של השערות. בנוגע לחפיפת השיער, נראה כי על כל אדם להתאים באופן אישי את תדירות החפיפות שלו או שלה לאור הלחות, השומניות או היובש של השיער. ואולם, גם לשיטת החפיפה עצמה ישנה חשיבות – מומחים מציעים להתמקד בעיסוי הקרקפת ולא במריחה שטחית של השמפו על קצות השערות בלבד. עם זאת, את המרכך לא מומלץ למרוח על הקרקפת. ייבוש השיער וסירוקו צריכים להתקיים בעדינות וברכות, ובנוגע לתסרוקות שונות, יש לשים לב לכך שהפעלת לחץ על הקרקפת מאיצה את נשירת השיער.

אז מה אפשר לעשות בנידון?

יתר על כן, בהתייחס לשאלת התזונה ולקשר שלה לנשירת שיער, רופאים ממליצים על שינויים תזונתיים כטיפול מונע וכן כמתודה להתמודדות עם נשירת שיער קיימת. צריכה קבועה של מזונות המכילים ברזל, ויטמין E, ויטמינים מקבוצה B ואומגה 3 נמצאה כגורם התומך בחיזוק השיער ובמניעה של נשירה עודפת. מזונות שכדאי לשלב בתפריט היומי הם שיבולת שועל, אבוקדו, עלים ירוקים, אגוזים, זרעי פשתן, גזר וגרעיני דלעת. נוסף לכך, כאמור, מצבים נפשיים של לחץ וחרדה מביאים גם הם לנשירה עודפת של שיער ולכן פעילות גופנית ומדיטציה נודעים גם הם כטיפולים יעילים בנשירת שיער.

נוסף לכך, קיימות בשוק אפשרויות לטיפול תרופתי בנשירת שיער – טיפול שניתן, בדרך כלל, לאחר הערכה של מצב הנשירה על ידי רופא עור. ישנם רופאים המצדדים בטיפול באמצעות תרופות בבליעה, אך ישנם אחרים הממליצים על טיפול חיצוני באמצעות תכשירים שונים כמו מוצרי שמפו או תמיסות למריחה. אחת מן התמיסות הפופולריות ביותר לטיפול בנשירה עודפת של שיער היא תמיסת מינוקסידיל למריחה על הקרקפת. התמיסה נמכרת ללא מרשם רופא, אולם מומלץ להתייעץ עם רופא טרם השימוש בה. התמיסה ממריצה את זרימת הדם בקרקפת ובכך תורמת להעשרת זקיקי השיער ומאיצה גדילה מחודשת של שערות.

בעוד נשירת שיער עודפת היא תופעה שכיחה והפרעה זמנית, קיימים מצבים של נשירת שיער כרונית, שקשה עד בלתי אפשרי לטפל בהם באמצעות שינויים תזונתיים או נטילת תרופות. כאמור, הנשירה מתרחשת לרוב על רקע גנטי, אך היא מושפעת גם ממשתנים נוספים כמו מצב נפשי, חוסרים תזונתיים והרגלי טיפוח. במקרה של נשירת שיער כרונית, שאיננה ניתנת לטיפול באמצעים הטבעיים או התרופתיים, השתלת שיער עשויה להוות פתרון ארוך טווח ויעיל. מאחר שהשתלות שיער אינן מומלצות רק במצבים של התקרחות, אלא מתאימות גם להתמודדות עם שיער דליל, נראה שהן יכולות לשמש פתרון אולטימטיבי עבור אנשים ונשים המתמודדים עם נשירה עודפת של שיער.