זמן לפרוק…
חוגג היום 9 פאקינג חודשים מהתהליך הכי משנה חיים שאי פעם חוויתי, אני לא יכול להשאיר יותר בבטן.
כל החיים שלי הייתי הילד עם השיער הארוך, התגייסתי לצה"ל וגילחו אותי, אמרתי 3 שנים כוסאמק, נחזור לגדל אבל כשהשתחררתי כבר לא היה על מה לדבר… (אפשר לתבוע את משרד הביטחון על דבר כזה???)
יש משהו בתחושת חוסר אונים הזאת של לאבד את השיער, שאין שום דבר שאתה יכול לעשות חוץ מלהשלים עם העובדה שלא שפר עליך המזל ולנצח תסתכל בקנאה על חבר'ה עם בלורית שהתברכו בגנים טובים משלך. אף אחד, אבל אף אחד עם שיער מלא לא יוכל להרגיש את התחושה הזאת.
זה בדברים הקטנים, פתאום אתה רואה תמונה מפעם, פתאום הערה קטנה מחבר, זה לקחת הלוואה בריבית זה להסתכל במראה ולהתבאס כל פעם מחדש.
חלאסססס!!!!
רבאק 2022, תנו לי את הפאקינג שיער שלי בחזרהההה, כמה חיכיתי להיות מועמד מתאים לתהליך הזה.
אני עם המזל שלי הבנתי שיש לי שיער בעייתי ואני צריך טכניקה חדישה ויקרה יותר, אז צריך, הייתי משלם גם פי 2 כי אין באמת מחיר לאושר אמיתי ולתחושת ביטחון שפתאום חוזרת (או החוסר ביטחון שלאט נעלם), ניצחון ענק על הגנטיקה, תסמכו על התהליך, סבלנות זה שם המשחק ורוצו לעבור השתלת שיער. זה שווה את הכל.
